היסטוריה - בית וגן

בית וגן - ראשית בת ים

ב-כ' באדר ב' בשנת תרע"ט (1919) החליטו חברי תנועת ה"מזרחי" על הקמת שכונה חרדית עצמאית סמוך ליפו, כמענה לחילוניות של תל-אביב. מטרתם הייתה לבנות שכונה סגורה לדתיים בה יוכלו "להקים בית, ולצידו - גן". היה עליהם לקבל החלטה היכן תיבנה השכונה - מצפון ליפו, בהמשך לתל-אביב או מדרום לה, בחולות. חברי התנועה רצו ליצור "יש מאין" והחליטו להקים את השכונה מדרום ליפו וליישב את אדמת ג'בליה, שהייתה שכונה ביפו. סיבה נוספת להחלטה הייתה
התייקרות האדמות מצפון ליפו, בעוד שמדרום לה, ניתן היה להשיג קרקעות במחיר זול יותר.
בשנת 1922 קנה יהושע חנקין, שהיה חבר בחברה להכשרת הישוב, 1500 דונם מאדמת ג'בליה, עבור שכונת "בית-וגן." האספה הראשונה של המתיישבים התכנסה ביום י"ז באייר תרע"ט ובשנת תרפ"ו ,(1926) עלו שלוש-עשרה המשפחות הראשונות לאדמות "בית-וגן."

עם פרוץ מאורעות תרפ"ט (1929) פונו שלוש עשרה המשפחות שהתגוררו ב"בית-וגן" לתל-אביב. ב - 1931 - לאחר גל הפרעות, שבו המתיישבים ל"בית-וגן". מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט 1936-9 קטעו במידה רבה את רצף ההתפתחות של "בית-וגן" ורבים מבני הישוב עזבו את השכונה. עם פרוץ המאורעות נותקה "בית-וגן" מתל-אביב.
ביוני 1936 הוקמו בישוב תחנת משטרה ו"בית הנוטרים" שהוא הבניין הישן ביותר בבת ים ונמצא ברחוב הרצל פינת רחוב ירושלים.

בשנת 1936 הכריזה ממשלת המנדט הבריטי על היישוב כמועצה מקומית, ומשרדי המועצה הועתקו לתל-אביב. אגודת "בית-וגן" נאלצה להתפרק והיישוב איבד את צביונו הדתי.

שמה של השכונה "בית-וגן", אותו הציע אחד ממייסדי האגודה, הסופר ר' בנימין, היה מנוגד לגמרי לנוף באזור בו הוקמה וסימל את רצון המתיישבים להקים "עיר גנים", אך השכונה התפתחה לפי קו ואופי אחרים.
השם "בית-וגן" היה מזוהה עם שכונות נוספות בארץ-ישראל כמו "בית-וגן" שליד ירושלים או טבריה.
אזור שיפוט המועצה כלל בתוכו שטחים רבים של חברות אחרות כמו: "עולי פולניה" ,"מנורה" ו"הכשרת הישוב" שלא נכללו בשכונת "בית-וגן". לאור סיבות אלו, בשנת 1937 הוחלט על שינוי שם היישוב, והשם שנבחר היה "בת-ים".
השם החדש הוצע על-ידי הסופר בן-ישי שטען שזהו שם קצר ונוח לביטוי וכי מבחינה ציורית, ישנו דמיון בין השם "בת-ים" לשם "בת-גלים" המבליט את סגולתו העיקרית של המקום – הים. בן-ישי אמר כי: "השם בת-ים מתאים למצבה הגיאוגרפי של השכונה המשתרעת לאורך החוף וגבוהה הרבה ממנו, ובמקומות שונים דומה לשרטון הצף מתוך הים... השם הזה, אם כי צירופו אינו חדש, אינו מלאכותי ויש לו אבות בתנ"ך, בת- ציון, בת-ירושלים".
פירוש נוסף לשם הוא קיצור של השם "בת-ירושלים".

בשנות השלושים, גרו ב"בית-וגן" 250 תושבים.
עם גלי העלייה מאירופה באותן שנים התפתח היישוב ובתחילת שנות ה-40 גרו בו כ 1,300 תושבים.
עם תום מלחמת העולם השנייה אוכלוסיית היישוב הגיעה ל 3,500 תושבים.
בראשית שנות ה-50, עם גלי העלייה הגדולים לארץ, בת-ים קלטה את מספר העולים הרב ביותר מעיראק, לוב, מצריים, מרוקו, רומניה, בולגריה ופולין. מספר התושבים התקרב ל 30,000. בשנים אלה הוקמה שכונת "רמות ים" דרומית ללב היישוב, בלב החולות ובקרבת אזור התעשייה. השכונה הייתה השכונה המתוכננת הראשונה של בת ים, שכונה מבודדת ומנותקת מעיקר היישוב.
בינואר 1958 קיבלה בת-ים מעמד של עיר.
בשנות השישים הגיעו אליה יהודי תורכיה ודרום אמריקה, בשנות השבעים היו אלה עולים מרוסיה ובשנות התשעים הגיעו עולים מחבר העמים ומאתיופיה.
עם השנים הלך וגדל מספר התושבים בבת-ים וכיום היא מונה כ 160,000 תושבים.